שכר טרחה בגין תשובות לשאלות הבהרה

מבוא

מומחה המביע את דעתו המקצועית באמצעות מתן חוות דעת בתחום מומחיותו, צריך להתחשב בכך שחוות הדעת, תקרא ע"י אנשים שאינם בקיאים ברזי מקצועו, ואינם מומחים בתחום מומחיותו.

זאת אף זאת, מסמך זה מיועד להם, ולהבדיל ממאמר מקצועי או מעבודת מחקר - אינו מיועד כלל לעמיתיו למקצוע של המומחה.

לפיכך הכללת מונחים מקצועיים בלתי ברורים ונטולי הסברים בגוף חוות הדעת המקצועית, מורידה מערכה של חוות הדעת ומערימה קשיים מיותרים. יתירה מכך, באופן זה נוצר צורך לשאול שאלות הבהרה. הצורך הזה בא לידי ביטוי פורמלי, כאשר אותו מומחה מתמנה על ידי בית המשפט, וצד לדיון מגיש למומחה שאלות הבהרה.

בנוסף, כאשר המומחה סוטה מנושא חוות דעתו ו/או פולש לתחום המשפטי-שיפוטי, מתעורר בצדק, הצורך הלגיטימי לשאול שאלות הבהרה שנועדו להעמיד דברים על דיוקם, ולמנוע מהמומחה לקבל החלטות במקומו של השופט. סטייה מסוג זה שכיחה בקרב מומחים המתמנים על ידי בתי המשפט, ולא מבינים לחלוטין את תפקידם ואת תוקף מינויים.

חוות הדעת שלהם פוגעת לעתים בזכויותיו של צד לדיון, בכך שהיא מכתיבה עמדה ומבטלת או מגמדת טענות אחרות. ברור, כי אותו צד הרואה עצמו נפגע, יגיש שאלות הבהרה למומחה בית המשפט, על מנת לגלות ולהמחיש את שורש הפגיעה בזכויותיו.

ישנם אף מקרים בהם המומחה טועה (שלא לומר: מטעה במזיד), מה שמזמין שאלות הבהרה נוקבות.

בכל המקרים המנויים לעיל, ראוי כי התשובות לשאלות ההבהרה לא יהיו כרוכות בתשלום שכר טרחה נוסף לשכר הטרחה ששולם עבור חוות הדעת.

הדיון בנושא בפסק הדין בעניין פרמינגר

מומחים רבים פיתחו מנגנון משני לגביית שכר טרחה עבור מתן תשובות לשאלות הבהרה. המנגנון הזה זכה להכרה בקרב הצדדים לדיון, המכבדים את החשבונות המוגשים להם, וגרוע מזה - גם בקרב שופטים המאשרים תשלומים כספיים בגין ההבהרות.

אמנם, יש בסיס לגביית שכר טרחה עבור הכנת חוות הדעת המקצועית, כמו גם עבור מתן עדות בבית המשפט, אך אין כל הצדקה לשכ"ט נוסף עבור תשובות לשאלות הבהרה, שכן חוות דעת מקצועית הערוכה היטב והמותאמת לכתב המינוי, מייתרת או לכל הפחות ממזערת מאוד את הצורך בהצגת שאלות הבהרה.

נושא זה עלה לדיון בבית המשפט העליון בע"א 1684/98 פרמינגר נחום נגד אזולאי איציק ואחרים.

בהחלטה ובפסק הדין נקבע, כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט (שמאי מקרקעין ומהנדס בניין), מחויב להשיב על שאלות ההבהרה. בנוסף, נפסק כי במקרה הנדון מתקבלת החלטת בית המשפט קמא, לפיה לא ישולם לו כול שכר נוסף בגין תשובותיו.

הנשיא ברק קבע, כי נושא שכר הטרחה של מומחה בית המשפט נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואפשר שהשכר עבור שאלות ההבהרה, כבר כלול בשכר שנגבה בגין חוות הדעת העיקרית.

במנותק מפסק הדין יובהר כי מומחה המעוניין לצמצם את תלותו בבית המשפט באשר לשכרו בגין תשובות לשאלות הבהרה ו/או בגין עדות בבית המשפט, יכול לעשות כן, על ידי הצבת תנאים מוקדמים וברורים עובר למועד מינויו. אם לא עשה כן, הרי בית המשפט הוא אשר מופקד על קציבת שכרו.

ראוי כי המומחים למקצועותיהם, המקבלים מינויים מטעם בתי המשפט, יאמצו את הגישה הנ"ל, לפיה אין לגבות שכר נוסף עבור תשובות לשאלות ההבהרה.

בעקבות פסק הדין בעניין פרמינגר

בהמשך לפסיקה הנזכרת של בית המשפט העליון, קבע בית משפט השלום בהרצליה (ת"א 569/01 שוהם משה נגד קשת רעיונות בע"מ), כי מהנדס שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט ונשאל שאלות הבהרה, מחויב לענות עליהן, וכי אין לדרוש שכר נפרד לגבי שאלות הבהרה.

הרציונל שמאחורי פסק הדין

הבהרות הן חלק אינטגראלי מחוות הדעת המקצועית, מה גם שלעתים השואל מעלה סוגיה שעורך חוות הדעת היה צריך להתייחס אליה מלכתחילה, ולא עשה כן, משום טעות או הזנחה. כמו כן, המומחה המכין את חוות הדעת מצוי בעומקן של הסוגיות שבמחלוקת, ואינו צריך להשקיע מאמצים מיוחדים כדי להסביר את חוות דעתו הערוכה זה מכבר.

יובהר, כי יש מקרים חריגים בהם קיימת הצדקה למתן תשלום בגין תשובות לשאלות הבהרה, וזאת כאשר לא מדובר בשאלות הבהרה אלא בהזמנת עבודה מקצועית נוספת במסווה של שאלות הבהרה.

פסק הדין שאוזכר במאמר:

ע"א 1684/98 פרמינגר נחום נגד אזולאי איציק ואחרים.

* מהנדס בניין ומתכנן עירוני, מומחה לתחיקת הבנייה. מחברם של ספרי משפט והדרכה בתחום התכנון והבנייה. דואר אלקטרוני: bezra@inter.net.il ; אתרים: http://kurtov.israel.net, http://bnebeytcha.co.il

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.